Category Archives: כללי

בימים האחרונים שמענו בצער גדול על מותו בשבי של חיים פרי ז"ל, ביחד עם יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול זכרם לברכה – כולם חברי קהילת ניר עוז שנחטפו לרצועת עזה בידי ארגון הטרור הרצחני חמאס באסון 7.10.

קראו עוד על הצוות הצפוני >> 200 מתנדבים, 15 נגררים ומשאית – סיפורו של הצוות הצפוני

חיים, שהיה אומן ופסל, השאיר אחריו אוצרות תרבות רבים, ול"צוות הצפוני" של לוחמי כיפור היה את הכבוד לסייע בהצגת אחד מפסליו בתערוכה בהרצליה.

כמה שבועות לאחר תחילת המלחמה התקבלה ב"צוות הצפוני" פנייה ייחודית – אוצרת תערוכה בהרצליה ביקשה למצוא דרך להביא לתערוכה את פסל "הצייד" של חיים פרי שניצב במתחם "הבית הלבן" שבין ניר עוז ונירים. האזור המדובר נמצא תחת איום ירי והגישה אליו הייתה אסורה באותם ימים, אלא באישור מיוחד.

מתנדבי "הצוות הצפוני", שמגיעים ליישובי העוטף מדי-שבוע על מנת לסייע לתושבים בהובלת ציוד, הרימו את הכפפה והודיעו שהם לוקחים את המשימה עליהם. הפסל חולץ מהאזור המאוים אך במהלך ההובלה התברר כי הוא ניזוק ואחת מנקודות הריתוך שלו נשברה.

התחייבנו בפני אוצרת התערוכה שנדאג לשיקום הפסל, וכך היה. באמצעות אחד ממתנדבי הקבוצה נוצר קשר עם אומן תל-אביבי בשם אפולו, שתיקן את הפסל והשיב אותו למצבו הראשוני. הפסל הוצג בתערוכה ומשך תשומת לב רבה.

בסיומה של התערוכה מתנדבי "הצוות הצפוני" נרתמו להשיב את הפסל למקומו, כפי שמספר רועי עוזיאל: "לקחנו את הפסל, שכבר היה במצב רעוע. השגנו באמצעות מתנדבים בול עץ חדש מאקליפטוס, והחלפנו את הבסיס שעליו עמד הפסל. החזרנו את הפסל למקומו, השארנו שם אפילו את בול העץ המקורי כדי שחיים יוכל להחזירו אם יחליט שזה נכון יותר לפסל".

"השארתי לחיים  פתק מנוילן", מספר רועי, "כתבתי לו מי אנחנו והשארתי מספר טלפון. כתבתי שנשמח להיפגש ולהתנצל על מה שקרה לפסל שקצת נשבר בעת שהובלנו אותו. קיוויתי מאוד שחיים יחזור, ימצא את הפתק, ונזכה להיפגש ולספר לו את השתלשלות האירועים סביב הפסל. כיום אני מבין שחיים כבר לא יחזור. אני רק יכול להשתתף בצער המשפחה ולקוות שכל החטופים יחזרו בקרוב".

להאזנה לסיפור החזרת הפסל באפליקציית My-Record – לחצו כאן

עכשיו זה ברור – צריך לעלות שלב. אחרי שהקמפיין שלנו "אתה הראש אתה אשם" נכנס בעוצמה לשיח הישראלי ונחשף למיליונים – ברור לכולם שצריך לעלות שלב במחאה על מנת להביא לפיזור מהיר של הכנסת ובחירות חדשות שיחליפו את ממשלת האסון והמחדל.

כדי לתכנן את הצעדים הבאים שלנו התכנסנו למעלה מ-100 מחברי הקבוצה על פסגת הכרמל ליום של חשיבה משותפת. קיבלנו סקירות מרתקות על הלך הרוח הציבורי כפי שמשתקף בסקרי עומק – על מידת החוסן של הציבור, התקווה (והייאוש), ועל הצמא הגדול למנהיגות אחרת.

מתוך הנתונים המחקריים שהציג חברנו, פרופ' שאול קמחי, עלתה תמונה מובהקת – הציבור, הגם שהוא שחוק משמונה חודשי מלחמה, מעוניין במנהיגות אחראית שתיקח את המושכות לידיים ותתחיל בשיקום ההריסות של ממשלת החורבן הנוכחית.

סקירה מרתקת נוספת שקיבלנו עסקה בקמפיין שלנו ששטף את המדינה בחודשים האחרונים בשלטי חוצות, בהפגנות ובדיגיטל. הקמפיין התאפשר הודות למימון המונים של רבבות ישראליות וישראלים טובים שנתנו לנו גב. מהנתונים עולה שמיליונים נחשפו למסר ושהוא נקלט היטב בשיח. ולא רק הציבור הגיב לקמפיין – ראש הממשלה האשם נזעק פעמיים למסיבות עיתונאים יזומות, תקף את הקמפיין וקרא לנו "עמותת קש". ניכר שנגענו אצלו בנקודה מאוד רגישה, ולכן אנחנו נמשיך בכל הכוח. עכשיו הגיעה העת לעלות שלב ולהעצים את המחאה. עוד הוצג בפנינו השלב החדש בקמפיין שכבר מתחיל לעלות ברשת ולהיחשף לציבור הרחב.

לחצו כאן ועיזרו לנו במימון הקמפיין הבא

לאחר הסקירות התחלקנו לצוותי חשיבה ועבודה על מנת לתכנן את השלבים הבאים במחאה. מבלי לגלות יותר מדי פרטים נוכל לומר שהשורה המסתמנת היא מחאה נחושה יותר, "נחמדה" פחות, שתאתגר את מוסדות השלטון השונים, את בעלי השררה ואף את הסדר הציבורי שהתרגלנו אליו.

בשלב מאוחר יותר של ההתכנסות, אחרי שגיבשנו דרכי פעולה לשלבי הבלימה והמחאה – התחלקנו שוב לצוותי חשיבה במטרה לתכנן את "היום שאחרי" ואת הדרך שבה יש לפעול לקראת הבחירות.

בימים אלה פועלות ברחבי הארץ עשרות קבוצות מחאה בהיקפים שונים. כל קבוצה מתכננת את מהלכיה בנפרד ומהמעט שאנחנו יודעים על התוכניות של קבוצות אחרות – צפו להפתעות כבר בימים ובשבועות הקרובים.

המפגש שקיימנו העניק לנו הזדמנות לשוחח בנחת ללא רעש הרמקולים והזמבורות, ואפילו קצת ליהנות ביחד. בסופו של היום הענקנו לחברתנו רינה וקסמן את תעודת ההוקרה המיוחדת מטעמנו לכל עצורי המחאה בקרב אנשי הקבוצה. רינה, לוחמת נחושה, שעדיין סוחבת בכאב את תוצאות המעצר האלים שלה בקיסריה, התרגשה מאוד מהחיבוק שהענקנו לה. תעודות דומות הענקנו לאחרונה גם לחברינו הלוחמים שמי עטר, קובי סיוון, ואליעזר בריליאנט, שחוו מעצר אלים ולא חוקי בידי שוטרי משטרת חדרה ב"תקרית הטנק" בקיסריה.

תודה לכל מי שהשתתפו בכינוס החשיבה המיוחד. בקרוב נתחיל בהוצאה לפועל של התוכניות השונות. הבטחה שלנו: יהיה מעניין ומפתיע!

"כל מי שמגיע הנה עכשיו – אנחנו כותבים את הסיפור הזה עכשיו במו ידינו ורגלינו. אנחנו חייבים את השינוי הזה לפני שהמדינה כולה תתפורר" – כך אמרה הסופרת המוערכת צרויה שלו מעל הטנק שלנו ביום הזעם בירושלים (20.5.2024).

צרויה חברתנו היקרה, ששירתה בחיל השיריון ומהווה קול חשוב במחאה מאז תחילתה של ההפיכה המשטרית, ביקשה להעביר לנו מסר נוסף לאחר דבריה המרגשים ביום הזעם בירושלים, וכתבה לנו כך:

"הייתי בת 14 כשפרצה מלחמת יום כיפור ואני זוכרת היטב את ההלם והאבל, ואת הדאגה הנוראה לגורל הלוחמים, ככל שהגיעו הידיעות על הקרבות הקשים. בבית הספר עודדו אותנו לכתוב מכתבים לחיילים ואני זוכרת את עצמי כותבת מכתבים ארוכים לחיילים שמעולם לא פגשתי, ומודה להם שבזכותם ובזכות הקרבתם ניצלה המדינה.

אתמול ליד הטנק שלכם חשתי שוב את אותה הודיה עמוקה. חמישים שנה חלפו ושוב התגייסתם להצלת המדינה. כשהתבוננתי בכם התמלאתי תקווה כי ידעתי שלא תוותרו. שלא נוותר. תחזקנה ידיכם ויישר כוחכם. מצרויה שלו, מש״קית ת״ש לשעבר בבית הספר לשריון".

צרויה, ריגשת אותנו מאוד. הסיפור שלך הוא הסיפור של כולנו – של כל הישראלים הטובים שחרדים בעת הזו לגורל הבית, אלה שלא מוכנים לוותר ויוצאים לקרב כדי להגן על מה שנבנה כאן ב-76 שנות המדינה ועוד לפני כן. אנחנו נאבקים מול אנשים רעים ויהודים משיחיים שקורעים את העם לגזרים, ולא נוכל להישאר ולהביט מהצד ללא מעש. הזכרון של חברינו שנפלו באוקטובר 73 עדיין פועם בתוכנו, ועוצמת צעקתם עומדת ומחייבת אותנו למאבק ללא פשרות על דמותה של המדינה.

צרויה שלו היא זוגתו של הסופר איל מגד, שהיה במשך שנים רבות חבר קרוב של ראש הממשלה ורעייתו ויצא להגנתו של האשם פעם אחר פעם. נראה שלאחרונה גם הסופר מגד הבין עם מי יש לנו עסק ועד כמה הוא אחראי לחורבן שכולנו עוברים. "ביבי מוביל אותנו לאבדון", אמר מגד בכתבה על הזוגיות שלהם ועל המהפך שעבר לאחרונה ששודרה בערוץ כאן 11.

האכזבה מהידיד הקרוב נתניהו, הוויכוחים הפוליטיים שאיימו לפרק את הזוגיות,

והכתיבה כדרך התמודדות במלחמה – צפו בכתבה ששודרה על צרויה שלו ואיל מגד בכאן 11

יום הזעם שהוכרז בידי ארגוני המחאה (20.5.2024) התחיל בשעות הבוקר המוקדמות. כבר בנקודת הכינוס בלטרון הרגשנו שזה יום מיוחד – מאות רבות של מכוניות התארגנו להצטרף לשיירה שהגיעה מצפון הארץ. הטנק היה ערוך ומדוגם למסע לעבר קריית הממשלה בירושלים.

אחרי הכנות אחרונות והתארגנות – השיירה התקדמה באיטיות בשער הגיא ובמעלה הדרך לבירה, הטנק נכנס בשערי ירושלים והוצב סמוך למשרד ראש הממשלה.

כל מי שהגיע להפגנה חלף על פני הטנק, רבים הצטלמו לצדו ולצד מגילת העצמאות עם רבבות החתימות שאספנו במהלך השנה האחרונה – אותה מגילה שמסמלת עבורנו את הערכים האמיתיים של מדינת ישראל. גם דוכן החולצות והכובעים שלנו עם סיסמת הקמפיין "אתה הראש, אתה אשם" משך תשומת לב רבה ובקהל נצפו מפגינות ומפגינים רבים עם החולצות שלנו.

צפו בנאומו בעצרת של איל יפה, ממובילי מחאת לוחמי כיפור 73'.

מתוך הלייב בעמוד הפייסבוק של אור-לי ברלב.

הנואמים על הבמה, בהם – שקמה ברסלר, איילת קציר, איילה מצגר, ויעקוב גודו – קראו כולם לפיזור מיידי של הכנסת, החזרת המנדט לעם, והליכה לבחירות עכשיו.

בין הנאומים שנישאו על הבמה ובמהלכם קהל אלפים שאג "אתה הראש, אתה אשם". סיסמת הקמפיין שלנו הידהדה היטב בין משרדי הממשלה והכנסת.

עוד טרם שהחלה העצרת הרשמית שמחנו לארח לנאום קצר על גבי הטנק את הסופרת צרויה שלו, ששירתה בחיל השריון. היא ביקשה לחזק את ידינו ואת ידיהם של הלוחמות והלוחמים הצעירים שגם היום נאבקים במדים על שמירת ביטחונה של מדינת ישראל היקרה לנו.

יום לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התכנסנו לטקס מיוחד לזכרם של למעלה מ-1,500 הרוגים ונרצחים בהתקפת הטרור הנפשעת של 7.10.2023. את הטקס ערכנו בחצר האחורית של בית האשם בקיסריה – והדברים הנוקבים והכואבים שנאמרו במהלכו הדהדו בעוצמה למרחקים ונשמעו היטב.

אלפי המשתתפים הגיעו לשטח בחולות קיסריה שבו נערך הטקס כשהם נושאים 1,500 לפידי אור. הטקס נפתח בהשמעת הקלטות מצמררות בזמן-אמת של זעקות האזרחים בעוטף עזה לעזרה – שבוששה להגיע. לאחר מכן הדגל שהתנוסס מעל הטנק שלנו הורד לחצי התורן בידי האם והבת השכולה יעל אלון, והוקרא נוסח מיוחד של "יזכור" בידי השחקן דרור קרן. הטקס נכתב ונבנה ביחד עם חברנו, היוצר והבמאי בני ברבש, שגם הנחה אותו. בארגון הטקס סייעו והיו שותפים חברינו הפעילים ממוקד ההפגנות בקיסריה.

קיסריה
"אתה הראש, אתה אשם"
טקס הזכרון והפגנת זעם בהובלת מוקד קיסריה ולוחמי כיפור
—
צילום: יונתן פרי pic.twitter.com/EEbxobk5XB

— Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב (@orlybarlev) May 11, 2024

(צילום רחפן: יונתן פרי)

בטקס נאמו מעל הטנק שלנו –

יעל אלון, ששכלה את אביה, יצחק בר שדה קלרפלד ז"ל במלחמת יום הכיפורים ואת בנה, סגן דור שדה ז"ל, בקרב לטיהור כפר עזה ממחבלים.

יעקב גודו, ששכל את בנו תום ז"ל שנרצח בביתו בכיסופים כשהוא מגונן על משפחתו בעת שהסתגרו בממ"ד.

ערן ליטמן, שבתו אוריה ז"ל נרצחה בעת שניסתה להימלט ממחבלים במסיבת "נובה" בחניון רעים.

סא"ל במיל' איל יפה, ממובילי קבוצת "לוחמי כיפור 73'".

צפו בנאומים שנישאו מעל הטנק במהלך הטקס:

(צילום הנאומים: בני משי)

תפילת "יזכור" שהוקרנה בטקס (מקריא: דרור קרן)

אנחנו מבקשים להודות לכל האנשים הטובים שתרמו וסייעו לקיומו של הטקס, בהם תושבי קיסריה הרבים, הנגנים, הצלמים וחברינו בקיבוץ שדות-ים.

רגע לפני יום הזיכרון אנחנו מחבקים את משפחות הנרצחים והנופלים ומשתתפים בכאבן העמוק. אנחנו מכירים את האובדן הקשה מקרוב – איבדנו בני משפחה, חברים, אחים, בשדות הקרב והתופת של 1973, ואנחנו כואבים את לכתם מדי יום, מדי שעה.

נמשיך להילחם על דמותה של הדמוקרטיה במדינת ישראל. זה הציווי של הנופלים עבורנו. נזכור אותם לעד, ולעולם לא נוותר.

נראה שאיש לא נשאר אדיש לעדויות הקשות של שניים מחברינו לקבוצת לוחמי כיפור 73' – אל"מ במיל' שמי עטר ורינה וקסמן בעקבות האלימות המשטרתית כלפי מפגינים בקיסריה.

בדיון מיוחד בוועדה לביטחון לאומי בכנסת סיפרו שמי ורינה על האלימות הקשה שהופנתה כלפיהם בהפגנות בקיסריה מצדם של קצינים ושוטרים במשטרת חדרה.

שמי, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים, סיפר בגילוי לב על הסיוטים שבהם מופיע מפקד משטרת חדרה, סנ"צ עמית פולק, שנקט כלפיו באלימות קשה ואף הגיע לבלוש בסביבת הבית שלו יומיים לאחר אותה תקרית אלימה בקיסריה.

רינה, שעדיין סובלת מההשלכות של האלימות המשטרתית, הגיעה לדיון ישובה על כסא גלגלים, וסיפרה בדמעות כיצד הושפלה במעצר שבו שהתה במשטרת חדרה.

צפו בעדויות המלאות של שמי ושל רינה – הן חזקות יותר מכל המילים:

"שבעה לוחמי יס"מ הסתערו עליי כאילו אני חייל נוח'בה"-אל"מ מיל' שמי עטר, הלום קרב ממלחמת יום כיפור, בעדות על התנהלות המשטרה בהפגנות בקיסריה:"הטראומה הזו קשה לי יותר מטראומת הפציעה בשדה הקרב".
צפו בעדות המלאה. pic.twitter.com/sBhjxCoSz9

— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024

"ארבעה שוטרים לקחו אותי והטיחו אותי ליד הזינזאנה"-רינה נגדה וקסמן ,שנפצעה בהפגנה בקיסריה, מספרת על התנהלות המשטרה.
צפו בעדות המלאה בוועדה לביטחון לאומי. pic.twitter.com/M5vgSmhmri

— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024

(העדויות לקוחות מתוך חשבון הטוויטר של ערוץ הכנסת)

אנחנו, לוחמי כיפור, מחבקים את רינה ואת שמי, מצדיעים להם על אומץ הלב האזרחי ועל החשיפה האישית, ומתחייבים לעמוד לצדם בהמשך המאבק על הדמוקרטיה ועל צביונה של מדינת ישראל. איש לא יפחיד אותנו.

צי של טנדרים ואמצעי הובלה, הרבה נחישות ורצון לסייע – יורם עוזיאל מעולם לא תיכנן להקים אופרציה כל כך גדולה. יורם, תושב יודפת שלחם במלחמת יום הכיפורים, עשה קריירה ענפה בת כמה עשורים כמהנדס ואיש טכנולוגיה. פעילות הצוות הצפוני התחילה מהצורך הדחוף לסייע שיורם הרגיש מייד לאחר אסון 7.10. "בשבעה באוקטובר אני והבנים שלי תהינו מה לעשות", מספר יורם, "כמו כל הגנרלים לא באמת הבנו את המצב אבל ירדנו דרומה ביום ראשון לפנות בוקר עם נשק אישי והספקנו להשתתף ולסייע בחילוץ תושבים בשדרות ובאופקים, וסייענו לחפש נעדרים באזור שבו היה אירוע ה'נובה'".

"היינו בעוטף לאורך השבוע הראשון, סייענו בחילוץ אנשים ובשמירה על ישובים. באחד הקיבוצים שפונו מאוד שמחו כשהגענו מכיוון שהיינו היחידים עם נשק. לצדנו שמרו קיבוצניק עם סכין וקיבוצניק עם גרזן – עד כדי כך המצב היה מגוחך. הבנו שהעוטף במצוקה ענקית".

"גלי מימון, איש אור הנר, הבין את המצוקה וקישר אותנו למשימות ראשונות בבארי ובישובים נוספים באזור – ומאז אנחנו מגיעים לדרום בכל יום שישי לסייע", מספר יורם.

"זה התחיל בפנייה שקיבלנו מתושבת כפר עזה שבעלה נהרג בקרבות עם המחבלים. לקחנו אותה מהמלון בשפיים ונסענו איתה לכפר עזה כדי לעזור לה לפנות דברים אישיים מהבית – כל זה בימים שהאזור כולו נמצא תחת ירי מרגמות". מהר מאוד השמועה על הצוות עשתה לה כנפיים בין התושבים המפונים, הוקמו קבוצות וואטסאפ ייעודיות, וזרם הבקשות לסיוע התגבר משבוע לשבוע. "בהתחלה היינו מגיעים לבתים ומוציאים ארנק, כלי רחצה, פריטי לבוש, ועוד פריטים קטנים – ואז זה הלך וגדל למשימות מורכבות יותר של פינוי רהיטים ומכשירי חשמל".

בשבועות הראשונים עסקו חברי הצוות במגוון רחב של פעולות. בין היתר הם סייעו באיטום בתים שנותרו פרוצים, ובחילוץ ארכיון הוידאו של קיבוץ בארי שהיה נעול בתוך מחסן-כספת שדלתו נפגעה בהתקפת המחבלים, והייתה סכנה שהבניין ממולכד. פעילות נוספת של אנשי הצוות הייתה נקיון בתים שנפגעו ושנותרו בהם שרידי הקרבות העקובים מדם. מגוון המשימות לא הפסיק להתרחב מאז – שינוע של אופניים לאתרי המגורים הזמניים עבור ילדים שפונו מבתיהם, שיקום גינות לתושבים שחוזרים לבתיהם, פינוי פסלים שנמצאים בסכנה, עבודות בינוי ושיקום בבתי מגורים ובמבני ציבור, ועוד ועוד.

היקף הדרישות הלך ועלה, ויורם התחיל לגייס מתנדבים נוספים עם טנדרים. זמן קצר לאחר תחילת הפעילות החלו להצטרף לגרעין המייסד צעירים רבים ממושב יודפת, מחברת אפל (שבה עובד אחד מבניו של יורם), חברת קלא ועוד מתנדבים רבים מרחבי הארץ ששמעו על הפעילות הענפה. "הכנסתי את היד לכיס, קניתי כמה נגררים ומשאית חדשה שמשרתת אותנו", מספר יורם. "אצלנו מודדים את המתנדבים לפי גודל ה'תפוח' הגורר בטנדר והעגלה שיש לו", הוא מוסיף בחיוך.

לאורך השבוע הבקשות מהתושבים מגיעות לצוות, מרוכזות בטבלת אקסל מפורטת שבה מצוינות נקודות האיסוף והפריקה, אנשי קשר, והפריטים שיש להוביל. מדי שבוע המאמץ העיקרי ממוקד לשעות הבוקר והצהריים של יום שישי. כל כניסה לשטח מתואמת מול הצבא שכבר למד להכיר את פעילות הצוות והמתנדבים.

"המדינה על הפנים", קובל יורם, "המדינה הייתה צריכה לתת לכל אחד מהמפונים איזה תלוש ולהגיד לו – 'מגיעות לך 10 הובלות ציוד מהבית'. אנשים נשארו בלי בגדים, בלי ריהוט, בלי כלום. המדינה מתנהלת באיטיות, בשלומיאליות ובקמצנות. המדינה הייתה צריכה לשלם על ההובלות האלה. אנחנו ממלאים חור ענק, ואנחנו לא יכולים להגיד 'לא'".

אחרי המחדל הנוראי של 7.10 – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יהיה השנה כבד מנשוא. אלפי משפחות בישראל הצטרפו השנה למעגל השכול הנורא, תחת הנהגתו הכושלת והפושעת של האשם מקיסריה. אנחנו נציין את יום הזיכרון מול בית האשם בקיסריה ב-11.5.24 תחת הכותרת "אתה הראש אתה אשם".

זה לוח הזמנים המתוכנן לאירוע:

18:30 התכנסות בראלי
19:00 תחילת הטקס
20:00 הפגנת זעם

אנחנו, שאיבדנו אלפים מחברינו בשדות הקרב בחזית הסורית והמצרית ב-1973, מכירים מקרוב את כאב האובדן, את החלל הנורא שהותירו הנופלים, את צערן של המשפחות, את כאבם של מי שיצאו מצולקים בגוף ובנפש מהתופת.

לא ניתן למי שהביא את המדינה האהובה שלנו לאסון מחריד שכזה להימלט מכובד האחריות למחיר הנורא שכולנו שילמנו באותו יום שחור ומאז אותו יום במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

הטקס יהיה פתוח לקהל הרחב.

לעוד פרטים על הטקס אתם מוזמנים לעקוב כאן באתר ובערוצי העדכונים שלנו –

התחברות לקבוצת הוואטסאפ שלנו

קליק לעמוד הפייסבוק שלנו

קליק לפרופיל שלנו ברשת X (טוויטר)

חברתנו רינה וקסמן, תא"ל במילואים נחמיה דגן, וקטי בר – צפו בקטעים מתוך הנאומים סמוך לבית האשם בהפגנה השבועית בקיסריה, 27.4.2024