צוות התיעוד של פרויקט "תקווה" שמסקר את פעולות המחאה בארגונים השונים ליווה את לוחמי הטנק הנחושים שלנו וסיכם את סיפור ההתנכלות מצד משטרת חדרה בסרטון מרגש עם סוף אופטימי. יוצרת הסרט: חן לאופולד.
ושוב נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים אם הדבר נדרש, וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה, ובכל מקום שנבחר. רק התחלנו.
הטנק שלנו עם שלטי "אתה הראש אתה אשם" נכנס לרחוב ונעמד מול המחסום ומול המאבטחים ששומרים על האשם שחלילה לא יבוא במגע עם קהל שמבקש להשמיע את קולו על המחדל וההפקרה בדרום ובצפון.
בשעת צהריים (7.7.2024) במלאות 9 חודשים בדיוק למלחמה הנוראית ולתקופת ההפקרה שסופה עדיין לא נראה באופק, הגענו עם הטנק שלנו קרוב-קרוב לביתו של האשם ברחוב הדר בקיסריה.
הטנק שלנו, ועליו מערכת ההגברה ושלטי "אתה הראש אתה אשם", נכנס לרחוב ונעמד מול המחסום ומול המאבטחים ששומרים על האשם שחלילה לא יבוא במגע עם קהל שמבקש להשמיע את קולו על המחדל וההפקרה שמלווים אותנו מאז אותו בוקר ארור.
אנחנו יודעים היטב שמיצג הטנק שלנו מכניס ללחץ גדול שני דיירים ברחוב הדר בקיסריה. אנחנו מכירים היטב את הלחצים האדירים שמופעלים על משטרת חדרה בצל אותם חששות חולניים, ואנחנו מכירים מקרוב את הפעולות העברייניות של שוטרי תחנת חדרה ומפקדיהם.
הביקור המיוחד בקיסריה היה הפעם הראשונה שהטנק שלנו חזר ל"גזרת חדרה" אחרי הסאגה ההזויה שעברנו מול משטרת חדרה ושורת ההתנכלויות הבלתי-חוקיות מצד משטרת ישראל. כזכור, שופט הכריע שאין כל מניעה להגיע עם הטנק לפעולות מחאה גם בתוככי קיסריה, בניגוד לתמונת המצב השקרית שהמשטרה הציגה בבית המשפט.
רגע לפני שיצאנו לרחוב הדר התכנסנו למפגש לוחמים אצל חברנו שמי עטר, תושב קיסריה, אחינו לנשק במלחמת יום כיפור ולוחם עז-רוח במחאה נגד האשם וממשלת החורבן. כזכור, בפעם הקודמת שבה הגענו עם הטנק לחניית ביתו של שמי האירוע הסתיים באלימות קשה מצד המשטרה ובמעצר שלושה מחברי הקבוצה. הפעם, אחרי שבית המשפט הבהיר למשטרה את גבולות המותר והאסור, ההתכנסות הסתיימה ללא אירועים חריגים.
מפגש לוחמים בביתו של שמי עטר
באורח פלא, למרות טענות המשטרה שהטנק "מעורר בהלה" בקרב תושבים בקיסריה – מתחילתו של הביקור המיוחד ועד סופו לא נצפה ולו שוטר אחד בסביבת הטנק. אפשר להסיק מכך הרבה על שיקוליהם של המפקדים בתחנת חדרה.
פעולת הטנק בקיסריה הייתה אחד משיאיו של יום המחאה שלנו, יום שהתחיל בשעת בוקר מוקדמת עם "השכמה רועשת" לשר הביטחון נטול-הביטחון יואב גלנט, סמוך לאחוזתו במושב עמיקם. עמדנו שם עם הטנק במשך כחצי שעה, לצד אימהות ללוחמים מארגון "אימהות בחזית" וקראנו לגלנט לקחת אחריות, לגלות אומץ, ולהפיל את הממשלה הגרועה שלוקחת אותנו לדשדוש בלתי-נגמר בעזה ולחורבן, בעוד שהצפון הולך ומתחמם לקראת עימות צבאי נרחב.
התייצבנו עם שחר מול ביתו של גלנט בעמיקם לצד אימהות ללוחמים, והזכרנו לו את מחדליו ואת תפקידו בעת הזו. הוא נמלט מהבית תחת אבטחה כבדה, מבלי להביט בעיני הלוחמים של אז ואימהות הלוחמים של היום.
הבוקר (7.7.2024) במלאות 9 חודשים בדיוק למלחמה הנוראית ולתקופת ההפקרה שסופה עדיין לא נראה באופק, השתתפנו בפעולות המחאה והשיבוש שעליהן הכריזו ארגוני המחאה.
התכנון היה מוקפד – בשעה 6:00 הגענו לשטחי כינוס, בדיוק שרק לוחמים מנוסים מכירים. כמה דקות לפני 6:29 יצאנו לדרך והכוח התפצל ל-2 – קבוצת "אימהות בחזית" הגיעו ככוח רגלי קרוב-קרוב לאחוזה הגדולה של שר הביטחון, ואנחנו התייצבנו עם הטנק בעמדה שולטת (אקוסטית) סמוך ל"הר העגול" מול בית גלנט.
כוננות עם שחר בשטחי כינוס
עמדנו שם במשך כחצי שעה, וקראנו לגלנט לקחת אחריות, לגלות אומץ, ולהפיל את הממשלה הגרועה שלוקחת אותנו לדשדוש בלתי-נגמר בעזה ולחורבן, בעוד שהצפון הולך ומתחמם לקראת עימות צבאי נרחב.
זו הפעם הראשונה שהטנק שלנו מופיע ב"גזרת חדרה" אחרי הסאגה ההזויה שעברנו מול משטרת חדרה. אמש עוד הספקנו להתייצב איתו מול מצודת זאב בת"א וברחוב קפלן ליד הקריה.
מול הבית של גלנט – מזכירים לו מה עליו לעשות כעת
שר הביטחון, שבמשמרת שלו נהרגו 679 לוחמות ולוחמים ב-9 חודשים של מלחמה ללא יעדים או אסטרטגיה ברורה, חייב לפעול להליכה מיידית לבחירות.
אימהות הלוחמים לצד הטנק שלנו – לא ישנות כבר 9 חודשים
שר הביטחון, שבמשמרת שלו התרחש האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, לא יכול להמשיך להיות עלה תאנה בממשלת חורבן ולספר לעצמו שהוא מציל אותנו מהשרים המופקרים שיושבים בממשלה.
שר הביטחון, שבמשמרת שלו נהרגו 679 לוחמות ולוחמים ב-9 חודשים של מלחמה ללא יעדים או אסטרטגיה ברורה, לא יכול להמשיך עם קומבינות פוליטיות שמכבידות את הנטל על אנשי המילואים והחיילים הסדירים שכורעים תחת המשימות האינסופיות בשתי חזיתות בוערות.
השעה 7:10 – שר הביטחון נמלט
שר הביטחון, בחסות אבטחה בהיקף אדיר ומגוחך – יצא מביתו בשעה 7:10 ונמלט בנסיעה מהירה. אין לו פנאי או עמוד שידרה לעמוד מול לוחמי כיפור 73' ואימהות של לוחמים שכבר 9 חודשים לא עוצמות עין בלילה מחשש לבנותיהן ובניהן שנשלחים לחזית בידי ממשלה מופקרת.
בתום מאבק של כ-10 ימים שוחררו שני הטנקים שלנו ממשטרת חדרה שהחזיקה בהם שלא כדין בניסיון עברייני לסכל את חופש הביטוי וההפגנה.
אנחנו שמחים לעדכן שלאחר מאבק של כ-10 ימים שוחררו בראשית השבוע (30.6.2024) שני דגמי הטנקים שלנו ממשטרת חדרה שהחזיקה בהם שלא כדין בניסיון לסכל את חופש הביטוי וההפגנה של לוחמי כיפור 73'.
באורח פלא, השלט והמפתח של המשאית שהמשטרה "איבדה" נמצאו לפתע בשקית הראיות בתיק החקירה שבמשטרת חדרה. בנוסף לכך, בוחן רכב מומחה מטעמנו שהובא לבדוק את המשאית קבע שאין כל ליקוי בטנקים או במשאית שהמשטרה החזיקה שלא כדין.
בדיקה אחרונה לפני השיחרור – לא ליקויים ולא נעליים
בוחן משטרתי אישר את הממצאים של הבוחן מטעמנו, ביטל את הסנקציות שהושתו על המשאית ומנעו את יציאתה לתנועה בכבישים, ולמעשה קבע שכל ההמצאות והתירוצים של המשטרה לא היו ולא נבראו. בשורה התחתונה – מדובר בהתנכלות עם ניחוח עברייני, על לא עוול בכפנו.
עוד התברר שהשימוש הפושע והפוחז של השוטרים במשאית בזמן שהוחזקה בחצר משטרת חדרה גרם לתקלות מכניות, והיא נדרשת כעת לתיקונים במוסך. כזכור, המשאית ספגה פגיעות חיצוניות והושחתה בכיתוב משטרתי בצבע שאינו נמחק. אומדן הנזק לבעלי המשאית בכל יום שהייתה תקועה במשטרה הוא כעשרת אלפים ₪.
הטנקים שלנו שוב בכבישי ישראל. לא תשתיקו אותנו.
עורכי הדין של מערך העצורים שמלווים אותנו מרכזים כעת את כל הדו"חות והתיעוד של המקרה המוזר, ובכוונתנו לפעול ללא פשרות בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו נגד המעורבים בפרשה כדי שהתנכלויות מסוג זה לא יחזרו על עצמן, ועל מנת להשיב את הנזקים הכספיים המשמעותיים שנגרמו לנו ולבעלי המשאית בשבועיים האחרונים.
ושוב נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים אם הדבר נדרש, וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה. רק התחלנו.
שופט שלום בחדרה הורה לשחרר באופן מיידי את המשאית ואת דגמי הטנקים שהוחזקו שלא כדין במשטרת חדרה. לתדהמתנו גילינו שהשוטרים גרמו נזקים למשאית ו"איבדו" את השלט שנועל אותה.
הסיפור הזה הצליח להדהים אפילו אותנו, "שועלי קרבות" ותיקים שכבר ראו דבר או שניים בחייהם. נראה שאין קץ להתעמרות של משטרת ישראל באזרחים שומרי חוק ולפגיעה בחופש הביטוי והתנועה.
היום (27.6.2024) בשעות הצהריים פסק שופט בית משפט השלום בחדרה, ערן זלר, כי על המשטרה לשחרר באופן מיידי את שני טנקי הקלקר שלנו שמוחזקים בידיה שלא כדין מאז יום חמישי שעבר. כזכור, המשטרה ניסתה לסכל את פעולות המחאה שלנו באזור קיסריה ועצרה את המוביל ועליו שני דגמי הטנק.
המשטרה העלתה במהלך הדיון שורה ארוכה של טענות מופרכות שנדחו בזו אחר זו בידי השופט זלר. לבסוף, הוא הורה לשחרר את הטנקים ואת המשאית שהובילה אותם ללא דיחוי, תוך שהוא מגביל את מספר האנשים שיכולים לעלות על הטנק לחמישה – זאת, עקב טענותיה המופרכות של המשטרה בנושאי בטיחות.
עו"ד נועם משי ממערך "עוטף העצורים" שייצג אותנו בדיון קיעקע את טענות המשטרה אחת-לאחת והביא לשיחרור המיוחל. בנוסף, השופט נתן הכשר מלא לטנקים שלנו ולפעולות המחאה שלנו בקיסריה ביחד איתם.
צפו בעו"ד נועם משי מספר על הנזקים שגרמה משטרת חדרה
אבל כאן רק התחילה הסאגה שהדהימה אותנו.
אחרי פסיקת השופט מיהרנו לחצר משטרת חדרה ביחד עם בעלי המשאית, ארז הלפנד, על מנת לקבל את הרכוש שלנו. לתדהמתנו, מצאנו משאית חבוטה עם פגיעות משמעותיות – תוצאה של שימוש פוחז ועברייני של השוטרים, בנוסף לכיתובים בצבע שאינו מחיק על גבי המשאית. בנוסף לכך, השוטרים טענו ש"איבדו" את השלט שנועל את המשאית כך שלמעשה היא תקועה כעת ללא יכולת לפתוח או להניע אותה.
בנוסף להתנהלות הפושעת וחסרת האחריות, המשטרה ביטלה למעשה את רישיון הרכב בטענות שונות ובמריחות ביורוקרטיות. נאמר לנו שרק ביום ראשון יוכל בוחן רכב לסייע לנו בנושא ולאפשר המשך תנועה של המשאית מחוץ לחצר התחנה.
צוות הלוחמים בבית משפט השלום בחדרה
משטרת ישראל – במחדל ובזדון – פוגעת באופן חמור ביותר בחופש הביטוי, בחופש התנועה ובזכות הקניין של בעל המשאית ושלנו. עורכי הדין שלנו יטפלו בנושא בחומרה. על פי הערכה ראשונית בלבד – הנזקים הכספיים לבעל המשאית ולנו נאמדים בלמעלה מעשרת אלפים ₪ עבור כל יום שבו המשאית מושבתת שלא כדין.
וגם היום נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה. רק התחלנו.
משטרת חדרה שוב עושה דין לעצמה ומנסה לחבל במחאה אזרחית נחושה ולא אלימה. לוחמים אמיתיים שבלמו את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים.
משטרת חדרה ממשיכה לנסות לחבל במחאה ולחנוק את חופש הביטוי. הבוקר (23.6.2024) קיבלנו הודעה שהטנקים שלנו תקועים שם עד להודעה חדשה. את הנימוקים להחלטה המגוחכת והמקוממת לא קיבלנו, אבל ברור לנו שמישהו (או נכון יותר מישהי) בקיסריה מאוד מאוד חושש מהחרפת צעדי המחאה שלנו ושל הארגונים השותפים לנו.
לא תכבלו את הטנקים שלנו. רק התחלנו
כזכור, המשטרה – בדגש על משטרת חדרה – מנצלת כל הזדמנות להתנכל לפעילות המחאה הלא-אלימה והחוקית שלנו.
התקרית החמורה ביותר אירעה בחודש מרץ, אז נעצרו באלימות קשה שלושה מחברי הקבוצה שלנו – שמי עטר, קובי סיוון ואליעזר בריליאנט, בעת ההכנות עם הטנק לפני הפגנה בקיסריה.
ביום חמישי האחרון מישהו שוב החליט לנסות לסכל את פעילות המחאה. המשאית שלנו ועליה שני דגמי טנק נעצרה ב"מארב" משטרתי במבואות קיסריה ונלקחה לבדיקה בידי בוחן משטרתי בחצר משטרת חדרה. מאוחר יותר השוטרים עצרו ולקחו גם נגרר ועליו שתי מקלחות שדה. למה? ככה.
כרזת הטנקים הכבולים במשטרה איתנו ב-מ.ק.710
נהג המשאית שהוביל את הטנקים עוכב לחקירה ושוחרר בהתערבות עורכי הדין ממערך העצורים שמעניקים לנו גב משפטי חשוב מול המשטרה שלא יודעת מה לעשות מול מחאה אזרחית נחושה ולא אלימה. הבוקר שוחררה המשאית, אך הטנקים – שני דגמים מקלקר שאין בהם שום דבר לא חוקי או מסוכן – נותרו תקועים בחצר משטרת חדרה.
"משטרת האיוולת של בן גביר פוגעת בציבור במקום להגן עליו״, אמר איל יפה מלוחמי כיפור, ״משטרה של עיר שלמה עוסקת בשני דגמי טנקים מקלקר, כאילו זה הרכב הכי מסוכן בכביש״.
לפיכך, יש לנו הודעה עבור משטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים. רק התחלנו.
אנחנו כאן כדי לצעוק "אתה הראש אתה אשם". די! צא מחיינו רגע לפני החורבן. הקהל הרחב מוזמן.
איזו שבת עוברת עלינו כאן ב-מ.ק. 710 מאחורי ביתם של האשם ורעייתו המשובשת.
אנחנו מזמינים את כולכם להגיע למפגש עימנו, לוחמי כיפור 73', לשיח תיקון על בסיס מגילת העצמאות!
אנחנו עדיין כאן, קרוב קרוב לביתו של האשם שלא מקשיב לעם, ואנחנו כאן ואנחנו כאן כדי לצעוק "אתה הראש אתה אשם". די! צא מחיינו רגע לפני החורבן, ותן לנו לשקם ולבנות את מה שהרסת במדינה שאנחנו כל כך אוהבים.
משטרת חדרה שוב ניסתה לחבל בפעילות המחאה שלנו, אך לבסוף יסדנו את מ.ק. 710 מאחורי ביתו של האשם מקיסריה ורעייתו המשובשת. הציבור הרחב מוזמן.
תקענו יתד, הקמנו אוהל, וביום חמישי 20.6.2024 יסדנו את מ.ק. 710 – מחנה קבע (לתקופה הקרובה) מאחורי ביתו של האשם מקיסריה ורעייתו המשובשת.
צוות ההקמה הראשוני עובד בשטח
הקמת המחנה הייתה חלק משבוע "העלאת הילוך" במחאה של כלל הארגונים בדרישה לפיזור מיידי של הכנסת, הליכה לבחירות, והחזרת החטופים. את ממשלת החורבן יש להוריד מכיסאה מהר ככל שניתן על מנת שנוכל להכניס את מדינת ישראל שאנחנו כל כך אוהבים להליך שיקום ארוך.
המחנה שהקמנו היה כוח החלוץ להפגנת ענק בהשתתפות אלפים רבים של מפגינים שהרעידו את קיסריה בצעקות "אתה הראש אתה אשם" במשך שעות ארוכות. האנרגיות היו עוצמתיות ביותר, ולרגעים נדמה היה שהחולות שמאחורי בית הנאשם לא יצליחו להכיל את הנחיל האנושי שלא הפסיק לזרום למקום.
חברינו הרמטכ"לים לשעבר משה בוגי יעלון ודני חלוץ – מראשוני המבקרים במחנה
המשטרה שוב ניסתה לחבל בחופש המחאה
מוקדם יותר קיבלנו איתות משמעותי למידת הלחץ של האשם ושל רעייתו המשובשת כאשר נאלצנו להתמודד עם נסיונות חוזרים ונשנים של משטרת חדרה לסכל את הפעילות בחולות קיסריה ולחבל בהקמת מ.ק. 710.
בשעות הבוקר, כאשר המשאית שהובילה את הטנקים שלנו הגיעה לכניסה לקיסריה ציפה לנו "מארב" משטרתי. השוטרים עצרו את המשאית, מנעו ממנה להמשיך בנסיעה והכריחו את הנהג להגיע לחצר משטרת חדרה כדי שהמשאית תעבור בדיקה בידי בוחן משטרתי.
מוביל הטנקים שלנו "שבוי" בחצר משטרת חדרה
המשאית שלנו נלקחה אחר-כבוד לחצר תחנת המשטרה, הבוחן המשטרתי לקח את הזמן ובדק אותה בעצלתיים והעלה טענות מטענות שונות. הנהג אף עוכב לחקירה קצרה. בסופו של דבר הוא שוחרר אבל המשאית ואיתה הטנקים שלנו אולצו להישאר במשטרת חדרה. המשטרה פגעה בכך באופן קשה בחירויות יסוד – חופש התנועה וחופש הביטוי וההפגנה.
אבל בכך לא נגמרה ההתנכלות המאורגנת מצד משטרת ישראל – התנכלות שאין לנו ספק שמתחילה ב"הוראה מגבוה" ממי שהמחאה מאוד מאוד מפריעה לו ולשלוות הנפש של משפחתו. על מנת שנוכל לשהות בשטח במשך כמה ימים הבאנו לקיסריה נגרר עם מקלחות שדה מאובזרות, אותן מקלחות שצוותי מתנדבים מטעמנו עמלו וטרחו לבנות אותן לרווחת החיילים בצפון ובדרום במהלך חודשי המלחמה.
גם הנגרר עם מקלחות השטח עוכב בידי המשטרה
השוטרים הבחינו בנגרר שהוביל את המקלחות ואז החלה מסכת התנכלות נוספת. למרות שהנגרר היה תקני לחלוטין השוטרים אסרו עלינו לנסוע איתו ברחובות קיסריה. בעוד אנחנו נוסעים לכיוון שדות ים על מנת לחנות שם את הנגרר – הופיעו שוב השוטרים וכפו עלינו להביא את הנגרר לחצר משטרת חדרה לטובת – ניחשתם נכון – בדיקה בידי בוחן רכב משטרתי.
הסאגה חזרה על עצמה – שוב נאלצנו להעביר את הציוד התקני שלנו בבדיקה קטנונית ומיותרת, כאילו תמו מקרים שמחייבים אכיפה משטרתית בכבישי המדינה. ושוב המשטרה החליטה להשאיר את הנגרר בחצר תחנת המשטרה ולהותיר אותנו בציוד חסר.
באופן תמוה, משטרת חדרה עדיין לא הפנימה את מידת הנחישות של חברי הקבוצה. סמוך לשעה 16:00 התכנסנו בנקודה קרובה לשטח המחנה המיועד והתחלנו להוריד את הציוד לשטח. תוך זמן קצר הוקמו שמשיות, ולאחריהן סככת גזיבו, ואז סככת צל גדולה – ממש "בחצר האחורית" של בית האשם, מאחורי מחסומי הלחץ (וההיסטריה).
אלפי מפגינים הציפו את השטח והרעידו את קיסריה בקריאות "אתה הראש אתה אשם"
כעבור כשעה התחילו לזרום למקום מפגינים, והזרם לא פסק לרגע עד עמוק לתוך שעות החשיכה.
המחנה שהקמנו יאויש בידי חברי הקבוצה ופעילים נוספים, ואנחנו מזמינים את הציבור הרחב להצטרף אלינו – מי באוהל, מי בשמשייה, ומי בשקי שינה – ולהיות שותפים למחאה חווייתית שכמותה לא ראו החולות בקיסריה.
כ-100 מחברי קבוצת המחאה של לוחמי כיפור התכנסו ליום של חשיבה משותפת על הצעדים הבאים במחאה. הבטחה שלנו: יהיה מעניין ומפתיע!
עכשיו זה ברור – צריך לעלות שלב. אחרי שהקמפיין שלנו "אתה הראש אתה אשם" נכנס בעוצמה לשיח הישראלי ונחשף למיליונים – ברור לכולם שצריך לעלות שלב במחאה על מנת להביא לפיזור מהיר של הכנסת ובחירות חדשות שיחליפו את ממשלת האסון והמחדל.
כדי לתכנן את הצעדים הבאים שלנו התכנסנו למעלה מ-100 מחברי הקבוצה על פסגת הכרמל ליום של חשיבה משותפת. קיבלנו סקירות מרתקות על הלך הרוח הציבורי כפי שמשתקף בסקרי עומק – על מידת החוסן של הציבור, התקווה (והייאוש), ועל הצמא הגדול למנהיגות אחרת.
פרופ' שאול קמחי מציג את תוצאות המחקר
מתוך הנתונים המחקריים שהציג חברנו, פרופ' שאול קמחי, עלתה תמונה מובהקת – הציבור, הגם שהוא שחוק משמונה חודשי מלחמה, מעוניין במנהיגות אחראית שתיקח את המושכות לידיים ותתחיל בשיקום ההריסות של ממשלת החורבן הנוכחית.
סקירה מרתקת נוספת שקיבלנו עסקה בקמפיין שלנו ששטף את המדינה בחודשים האחרונים בשלטי חוצות, בהפגנות ובדיגיטל. הקמפיין התאפשר הודות למימון המונים של רבבות ישראליות וישראלים טובים שנתנו לנו גב. מהנתונים עולה שמיליונים נחשפו למסר ושהוא נקלט היטב בשיח. ולא רק הציבור הגיב לקמפיין – ראש הממשלה האשם נזעק פעמיים למסיבות עיתונאים יזומות, תקף את הקמפיין וקרא לנו "עמותת קש". ניכר שנגענו אצלו בנקודה מאוד רגישה, ולכן אנחנו נמשיך בכל הכוח. עכשיו הגיעה העת לעלות שלב ולהעצים את המחאה. עוד הוצג בפנינו השלב החדש בקמפיין שכבר מתחיל לעלות ברשת ולהיחשף לציבור הרחב.
לאחר הסקירות התחלקנו לצוותי חשיבה ועבודה על מנת לתכנן את השלבים הבאים במחאה. מבלי לגלות יותר מדי פרטים נוכל לומר שהשורה המסתמנת היא מחאה נחושה יותר, "נחמדה" פחות, שתאתגר את מוסדות השלטון השונים, את בעלי השררה ואף את הסדר הציבורי שהתרגלנו אליו.
צוותי חשיבה לקראת המשך הפעילות
בשלב מאוחר יותר של ההתכנסות, אחרי שגיבשנו דרכי פעולה לשלבי הבלימה והמחאה – התחלקנו שוב לצוותי חשיבה במטרה לתכנן את "היום שאחרי" ואת הדרך שבה יש לפעול לקראת הבחירות.
בימים אלה פועלות ברחבי הארץ עשרות קבוצות מחאה בהיקפים שונים. כל קבוצה מתכננת את מהלכיה בנפרד ומהמעט שאנחנו יודעים על התוכניות של קבוצות אחרות – צפו להפתעות כבר בימים ובשבועות הקרובים.
רינה וקסמן מקבלת את תעודת ההוקרה מידיו של איל יפה
המפגש שקיימנו העניק לנו הזדמנות לשוחח בנחת ללא רעש הרמקולים והזמבורות, ואפילו קצת ליהנות ביחד. בסופו של היום הענקנו לחברתנו רינה וקסמןאת תעודת ההוקרה המיוחדת מטעמנו לכל עצורי המחאה בקרב אנשי הקבוצה. רינה, לוחמת נחושה, שעדיין סוחבת בכאב את תוצאות המעצר האלים שלה בקיסריה, התרגשה מאוד מהחיבוק שהענקנו לה. תעודות דומות הענקנו לאחרונה גם לחברינו הלוחמים שמי עטר, קובי סיוון, ואליעזר בריליאנט, שחוו מעצר אלים ולא חוקי בידי שוטרי משטרת חדרה ב"תקרית הטנק" בקיסריה.
תודה לכל מי שהשתתפו בכינוס החשיבה המיוחד. בקרוב נתחיל בהוצאה לפועל של התוכניות השונות. הבטחה שלנו: יהיה מעניין ומפתיע!
הסופרת המוערכת נאמה על טנק המחאה שלנו וריגשה אותנו מאוד בתמיכתה ובמילותיה הרגישות והנוקבות.
"כל מי שמגיע הנה עכשיו – אנחנו כותבים את הסיפור הזה עכשיו במו ידינו ורגלינו. אנחנו חייבים את השינוי הזה לפני שהמדינה כולה תתפורר" – כך אמרה הסופרת המוערכת צרויה שלו מעל הטנק שלנו ביום הזעם בירושלים (20.5.2024).
צרויה חברתנו היקרה, ששירתה בחיל השיריון ומהווה קול חשוב במחאה מאז תחילתה של ההפיכה המשטרית, ביקשה להעביר לנו מסר נוסף לאחר דבריה המרגשים ביום הזעם בירושלים, וכתבה לנו כך:
"הייתי בת 14 כשפרצה מלחמת יום כיפור ואני זוכרת היטב את ההלם והאבל, ואת הדאגה הנוראה לגורל הלוחמים, ככל שהגיעו הידיעות על הקרבות הקשים. בבית הספר עודדו אותנו לכתוב מכתבים לחיילים ואני זוכרת את עצמי כותבת מכתבים ארוכים לחיילים שמעולם לא פגשתי, ומודה להם שבזכותם ובזכות הקרבתם ניצלה המדינה.
אתמול ליד הטנק שלכם חשתי שוב את אותה הודיה עמוקה. חמישים שנה חלפו ושוב התגייסתם להצלת המדינה. כשהתבוננתי בכם התמלאתי תקווה כי ידעתי שלא תוותרו. שלא נוותר. תחזקנה ידיכם ויישר כוחכם. מצרויה שלו, מש״קית ת״ש לשעבר בבית הספר לשריון".
הסופרת צרויה שלו נואמת מעל הטנק שלנו
צרויה, ריגשת אותנו מאוד. הסיפור שלך הוא הסיפור של כולנו – של כל הישראלים הטובים שחרדים בעת הזו לגורל הבית, אלה שלא מוכנים לוותר ויוצאים לקרב כדי להגן על מה שנבנה כאן ב-76 שנות המדינה ועוד לפני כן. אנחנו נאבקים מול אנשים רעים ויהודים משיחיים שקורעים את העם לגזרים, ולא נוכל להישאר ולהביט מהצד ללא מעש. הזכרון של חברינו שנפלו באוקטובר 73 עדיין פועם בתוכנו, ועוצמת צעקתם עומדת ומחייבת אותנו למאבק ללא פשרות על דמותה של המדינה.
צרויה שלו היא זוגתו של הסופר איל מגד, שהיה במשך שנים רבות חבר קרוב של ראש הממשלה ורעייתו ויצא להגנתו של האשם פעם אחר פעם. נראה שלאחרונה גם הסופר מגד הבין עם מי יש לנו עסק ועד כמה הוא אחראי לחורבן שכולנו עוברים. "ביבי מוביל אותנו לאבדון", אמר מגד בכתבה על הזוגיות שלהם ועל המהפך שעבר לאחרונה ששודרה בערוץ כאן 11.
האכזבה מהידיד הקרוב נתניהו, הוויכוחים הפוליטיים שאיימו לפרק את הזוגיות,
והכתיבה כדרך התמודדות במלחמה – צפו בכתבה ששודרה על צרויה שלו ואיל מגד בכאן 11
הצטרפו למאבק
