הצטרפו למאבק
ושוב נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה, ובכל מקום שנבחר. רק התחלנו.
צפו בסרטון עם הרבה תקווה. יוצרת הסרט: חן לאופולד
תקציר הפרשה:
הטנקים שוחררו לחופשי; בוחן משטרתי קבע: ה"ליקויים" לא היו ולא נבראו
שופט הורה לשחרר את הטנקים שלנו, המשטרה השחיתה את המשאית
משטרת חדרה מתנכלת למחאה: הטנקים שלנו תקועים אצלה ללא סיבה
למרות התנכלות המשטרה – הקמנו את מ.ק. 710 מאחורי בית האשם בקיסריה
לחצו כאן >> לסרטונים נוספים בטוויטר של "תקווה"
ושוב נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים אם הדבר נדרש, וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה, ובכל מקום שנבחר. רק התחלנו.
אנחנו שמחים לעדכן שלאחר מאבק של כ-10 ימים שוחררו בראשית השבוע (30.6.2024) שני דגמי הטנקים שלנו ממשטרת חדרה שהחזיקה בהם שלא כדין בניסיון לסכל את חופש הביטוי וההפגנה של לוחמי כיפור 73'.
באורח פלא, השלט והמפתח של המשאית שהמשטרה "איבדה" נמצאו לפתע בשקית הראיות בתיק החקירה שבמשטרת חדרה. בנוסף לכך, בוחן רכב מומחה מטעמנו שהובא לבדוק את המשאית קבע שאין כל ליקוי בטנקים או במשאית שהמשטרה החזיקה שלא כדין.
בוחן משטרתי אישר את הממצאים של הבוחן מטעמנו, ביטל את הסנקציות שהושתו על המשאית ומנעו את יציאתה לתנועה בכבישים, ולמעשה קבע שכל ההמצאות והתירוצים של המשטרה לא היו ולא נבראו. בשורה התחתונה – מדובר בהתנכלות עם ניחוח עברייני, על לא עוול בכפנו.
עוד התברר שהשימוש הפושע והפוחז של השוטרים במשאית בזמן שהוחזקה בחצר משטרת חדרה גרם לתקלות מכניות, והיא נדרשת כעת לתיקונים במוסך. כזכור, המשאית ספגה פגיעות חיצוניות והושחתה בכיתוב משטרתי בצבע שאינו נמחק. אומדן הנזק לבעלי המשאית בכל יום שהייתה תקועה במשטרה הוא כעשרת אלפים ₪.
עורכי הדין של מערך העצורים שמלווים אותנו מרכזים כעת את כל הדו"חות והתיעוד של המקרה המוזר, ובכוונתנו לפעול ללא פשרות בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו נגד המעורבים בפרשה כדי שהתנכלויות מסוג זה לא יחזרו על עצמן, ועל מנת להשיב את הנזקים הכספיים המשמעותיים שנגרמו לנו ולבעלי המשאית בשבועיים האחרונים.
תקציר הפרשה:
שופט הורה לשחרר את הטנקים שלנו, המשטרה השחיתה את המשאית
משטרת חדרה מתנכלת למחאה: הטנקים שלנו תקועים אצלה ללא סיבה
למרות התנכלות המשטרה – הקמנו את מ.ק. 710 מאחורי בית האשם בקיסריה
ושוב נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים אם הדבר נדרש, וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה. רק התחלנו.
הסיפור הזה הצליח להדהים אפילו אותנו, "שועלי קרבות" ותיקים שכבר ראו דבר או שניים בחייהם. נראה שאין קץ להתעמרות של משטרת ישראל באזרחים שומרי חוק ולפגיעה בחופש הביטוי והתנועה.
היום (27.6.2024) בשעות הצהריים פסק שופט בית משפט השלום בחדרה, ערן זלר, כי על המשטרה לשחרר באופן מיידי את שני טנקי הקלקר שלנו שמוחזקים בידיה שלא כדין מאז יום חמישי שעבר. כזכור, המשטרה ניסתה לסכל את פעולות המחאה שלנו באזור קיסריה ועצרה את המוביל ועליו שני דגמי הטנק.
המשטרה העלתה במהלך הדיון שורה ארוכה של טענות מופרכות שנדחו בזו אחר זו בידי השופט זלר. לבסוף, הוא הורה לשחרר את הטנקים ואת המשאית שהובילה אותם ללא דיחוי, תוך שהוא מגביל את מספר האנשים שיכולים לעלות על הטנק לחמישה – זאת, עקב טענותיה המופרכות של המשטרה בנושאי בטיחות.
עו"ד נועם משי ממערך "עוטף העצורים" שייצג אותנו בדיון קיעקע את טענות המשטרה אחת-לאחת והביא לשיחרור המיוחל. בנוסף, השופט נתן הכשר מלא לטנקים שלנו ולפעולות המחאה שלנו בקיסריה ביחד איתם.
צפו בעו"ד נועם משי מספר על הנזקים שגרמה משטרת חדרה
אבל כאן רק התחילה הסאגה שהדהימה אותנו.
אחרי פסיקת השופט מיהרנו לחצר משטרת חדרה ביחד עם בעלי המשאית, ארז הלפנד, על מנת לקבל את הרכוש שלנו. לתדהמתנו, מצאנו משאית חבוטה עם פגיעות משמעותיות – תוצאה של שימוש פוחז ועברייני של השוטרים, בנוסף לכיתובים בצבע שאינו מחיק על גבי המשאית. בנוסף לכך, השוטרים טענו ש"איבדו" את השלט שנועל את המשאית כך שלמעשה היא תקועה כעת ללא יכולת לפתוח או להניע אותה.
בנוסף להתנהלות הפושעת וחסרת האחריות, המשטרה ביטלה למעשה את רישיון הרכב בטענות שונות ובמריחות ביורוקרטיות. נאמר לנו שרק ביום ראשון יוכל בוחן רכב לסייע לנו בנושא ולאפשר המשך תנועה של המשאית מחוץ לחצר התחנה.
משטרת ישראל – במחדל ובזדון – פוגעת באופן חמור ביותר בחופש הביטוי, בחופש התנועה ובזכות הקניין של בעל המשאית ושלנו. עורכי הדין שלנו יטפלו בנושא בחומרה. על פי הערכה ראשונית בלבד – הנזקים הכספיים לבעל המשאית ולנו נאמדים בלמעלה מעשרת אלפים ₪ עבור כל יום שבו המשאית מושבתת שלא כדין.
וגם היום נזכיר למשטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים וגם אל מול התנכלויות עברייניות של המשטרה. רק התחלנו.
משטרת חדרה ממשיכה לנסות לחבל במחאה ולחנוק את חופש הביטוי. הבוקר (23.6.2024) קיבלנו הודעה שהטנקים שלנו תקועים שם עד להודעה חדשה. את הנימוקים להחלטה המגוחכת והמקוממת לא קיבלנו, אבל ברור לנו שמישהו (או נכון יותר מישהי) בקיסריה מאוד מאוד חושש מהחרפת צעדי המחאה שלנו ושל הארגונים השותפים לנו.
לא תכבלו את הטנקים שלנו. רק התחלנו
כזכור, המשטרה – בדגש על משטרת חדרה – מנצלת כל הזדמנות להתנכל לפעילות המחאה הלא-אלימה והחוקית שלנו.
התקרית החמורה ביותר אירעה בחודש מרץ, אז נעצרו באלימות קשה שלושה מחברי הקבוצה שלנו – שמי עטר, קובי סיוון ואליעזר בריליאנט, בעת ההכנות עם הטנק לפני הפגנה בקיסריה.
"מפקד משטרת חדרה רודף אותי ומופיע לי בסיוטי הלילה" – העדויות בכנסת
ביום חמישי האחרון מישהו שוב החליט לנסות לסכל את פעילות המחאה. המשאית שלנו ועליה שני דגמי טנק נעצרה ב"מארב" משטרתי במבואות קיסריה ונלקחה לבדיקה בידי בוחן משטרתי בחצר משטרת חדרה. מאוחר יותר השוטרים עצרו ולקחו גם נגרר ועליו שתי מקלחות שדה. למה? ככה.
נהג המשאית שהוביל את הטנקים עוכב לחקירה ושוחרר בהתערבות עורכי הדין ממערך העצורים שמעניקים לנו גב משפטי חשוב מול המשטרה שלא יודעת מה לעשות מול מחאה אזרחית נחושה ולא אלימה. הבוקר שוחררה המשאית, אך הטנקים – שני דגמים מקלקר שאין בהם שום דבר לא חוקי או מסוכן – נותרו תקועים בחצר משטרת חדרה.
"משטרת האיוולת של בן גביר פוגעת בציבור במקום להגן עליו״, אמר איל יפה מלוחמי כיפור, ״משטרה של עיר שלמה עוסקת בשני דגמי טנקים מקלקר, כאילו זה הרכב הכי מסוכן בכביש״.
לפיכך, יש לנו הודעה עבור משטרת בן-גביר שאיבדה כיוון ודרך: לוחמים אמיתיים שבלמו בגופם וברוחם את צבאות ערב ב-1973 יודעים להילחם גם ללא טנקים. רק התחלנו.
תקענו יתד, הקמנו אוהל, וביום חמישי 20.6.2024 יסדנו את מ.ק. 710 – מחנה קבע (לתקופה הקרובה) מאחורי ביתו של האשם מקיסריה ורעייתו המשובשת.
הקמת המחנה הייתה חלק משבוע "העלאת הילוך" במחאה של כלל הארגונים בדרישה לפיזור מיידי של הכנסת, הליכה לבחירות, והחזרת החטופים. את ממשלת החורבן יש להוריד מכיסאה מהר ככל שניתן על מנת שנוכל להכניס את מדינת ישראל שאנחנו כל כך אוהבים להליך שיקום ארוך.
המחנה שהקמנו היה כוח החלוץ להפגנת ענק בהשתתפות אלפים רבים של מפגינים שהרעידו את קיסריה בצעקות "אתה הראש אתה אשם" במשך שעות ארוכות. האנרגיות היו עוצמתיות ביותר, ולרגעים נדמה היה שהחולות שמאחורי בית הנאשם לא יצליחו להכיל את הנחיל האנושי שלא הפסיק לזרום למקום.
מוקדם יותר קיבלנו איתות משמעותי למידת הלחץ של האשם ושל רעייתו המשובשת כאשר נאלצנו להתמודד עם נסיונות חוזרים ונשנים של משטרת חדרה לסכל את הפעילות בחולות קיסריה ולחבל בהקמת מ.ק. 710.
בשעות הבוקר, כאשר המשאית שהובילה את הטנקים שלנו הגיעה לכניסה לקיסריה ציפה לנו "מארב" משטרתי. השוטרים עצרו את המשאית, מנעו ממנה להמשיך בנסיעה והכריחו את הנהג להגיע לחצר משטרת חדרה כדי שהמשאית תעבור בדיקה בידי בוחן משטרתי.
המשאית שלנו נלקחה אחר-כבוד לחצר תחנת המשטרה, הבוחן המשטרתי לקח את הזמן ובדק אותה בעצלתיים והעלה טענות מטענות שונות. הנהג אף עוכב לחקירה קצרה. בסופו של דבר הוא שוחרר אבל המשאית ואיתה הטנקים שלנו אולצו להישאר במשטרת חדרה. המשטרה פגעה בכך באופן קשה בחירויות יסוד – חופש התנועה וחופש הביטוי וההפגנה.
אבל בכך לא נגמרה ההתנכלות המאורגנת מצד משטרת ישראל – התנכלות שאין לנו ספק שמתחילה ב"הוראה מגבוה" ממי שהמחאה מאוד מאוד מפריעה לו ולשלוות הנפש של משפחתו. על מנת שנוכל לשהות בשטח במשך כמה ימים הבאנו לקיסריה נגרר עם מקלחות שדה מאובזרות, אותן מקלחות שצוותי מתנדבים מטעמנו עמלו וטרחו לבנות אותן לרווחת החיילים בצפון ובדרום במהלך חודשי המלחמה.
השוטרים הבחינו בנגרר שהוביל את המקלחות ואז החלה מסכת התנכלות נוספת. למרות שהנגרר היה תקני לחלוטין השוטרים אסרו עלינו לנסוע איתו ברחובות קיסריה. בעוד אנחנו נוסעים לכיוון שדות ים על מנת לחנות שם את הנגרר – הופיעו שוב השוטרים וכפו עלינו להביא את הנגרר לחצר משטרת חדרה לטובת – ניחשתם נכון – בדיקה בידי בוחן רכב משטרתי.
הסאגה חזרה על עצמה – שוב נאלצנו להעביר את הציוד התקני שלנו בבדיקה קטנונית ומיותרת, כאילו תמו מקרים שמחייבים אכיפה משטרתית בכבישי המדינה. ושוב המשטרה החליטה להשאיר את הנגרר בחצר תחנת המשטרה ולהותיר אותנו בציוד חסר.
באופן תמוה, משטרת חדרה עדיין לא הפנימה את מידת הנחישות של חברי הקבוצה. סמוך לשעה 16:00 התכנסנו בנקודה קרובה לשטח המחנה המיועד והתחלנו להוריד את הציוד לשטח. תוך זמן קצר הוקמו שמשיות, ולאחריהן סככת גזיבו, ואז סככת צל גדולה – ממש "בחצר האחורית" של בית האשם, מאחורי מחסומי הלחץ (וההיסטריה).
כעבור כשעה התחילו לזרום למקום מפגינים, והזרם לא פסק לרגע עד עמוק לתוך שעות החשיכה.
המחנה שהקמנו יאויש בידי חברי הקבוצה ופעילים נוספים, ואנחנו מזמינים את הציבור הרחב להצטרף אלינו – מי באוהל, מי בשמשייה, ומי בשקי שינה – ולהיות שותפים למחאה חווייתית שכמותה לא ראו החולות בקיסריה.
נראה שאיש לא נשאר אדיש לעדויות הקשות של שניים מחברינו לקבוצת לוחמי כיפור 73' – אל"מ במיל' שמי עטר ורינה וקסמן בעקבות האלימות המשטרתית כלפי מפגינים בקיסריה.
בדיון מיוחד בוועדה לביטחון לאומי בכנסת סיפרו שמי ורינה על האלימות הקשה שהופנתה כלפיהם בהפגנות בקיסריה מצדם של קצינים ושוטרים במשטרת חדרה.
שמי, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים, סיפר בגילוי לב על הסיוטים שבהם מופיע מפקד משטרת חדרה, סנ"צ עמית פולק, שנקט כלפיו באלימות קשה ואף הגיע לבלוש בסביבת הבית שלו יומיים לאחר אותה תקרית אלימה בקיסריה.
רינה, שעדיין סובלת מההשלכות של האלימות המשטרתית, הגיעה לדיון ישובה על כסא גלגלים, וסיפרה בדמעות כיצד הושפלה במעצר שבו שהתה במשטרת חדרה.
צפו בעדויות המלאות של שמי ושל רינה – הן חזקות יותר מכל המילים:
"שבעה לוחמי יס"מ הסתערו עליי כאילו אני חייל נוח'בה"-אל"מ מיל' שמי עטר, הלום קרב ממלחמת יום כיפור, בעדות על התנהלות המשטרה בהפגנות בקיסריה:"הטראומה הזו קשה לי יותר מטראומת הפציעה בשדה הקרב".
צפו בעדות המלאה. pic.twitter.com/sBhjxCoSz9— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024
"ארבעה שוטרים לקחו אותי והטיחו אותי ליד הזינזאנה"-רינה נגדה וקסמן ,שנפצעה בהפגנה בקיסריה, מספרת על התנהלות המשטרה.
צפו בעדות המלאה בוועדה לביטחון לאומי. pic.twitter.com/M5vgSmhmri— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024
(העדויות לקוחות מתוך חשבון הטוויטר של ערוץ הכנסת)
אנחנו, לוחמי כיפור, מחבקים את רינה ואת שמי, מצדיעים להם על אומץ הלב האזרחי ועל החשיפה האישית, ומתחייבים לעמוד לצדם בהמשך המאבק על הדמוקרטיה ועל צביונה של מדינת ישראל. איש לא יפחיד אותנו.
חברתנו רינה וקסמן, תא"ל במילואים נחמיה דגן, וקטי בר – צפו בקטעים מתוך הנאומים סמוך לבית האשם בהפגנה השבועית בקיסריה, 27.4.2024
חברנו אליעזר בריליאנט נעצר באלימות ב-13 באפריל מול ביתו של חברנו שמי עטר בקיסריה. שמי, שלחם לצדנו במלחמת יום הכיפורים ונותר מצולק בגופו ובנפשו, נעצר תוך הפעלת אלימות קשה. אליעזר מחה על התנהגותם האלימה של השוטרים – ואז הושלך לזינזנה בעצמו.
זוהי עדותו של אליעזר, שעות ספורות לאחר ששוחרר ממעצר בעזרת עורכות הדין גבי לסקי ואושרת קירמה ממערך העצורים.
תיעוד האלימות של משטרת חדרה – קיסריה 13.4.2024
בוקר טוב לכל המתעניינים, ותודה לכולכם.
להלן דיווח מלא ככל האפשר של אירועי אתמול.
הטנק חנה בחניה פרטית בביתו של בחור, לוחם יום כיפור אל"מ בשריון בעברו, פצוע מלחמה ובעיקר הלום קרב הנמצא בטיפול נפשי ותרופתי עד היום ואליו עוד נחזור.
הערה: הפרטים גלויים על ידו.
בחמש וחצי התחילו להתאסף מול הבית עשרות שוטרים ניידות כולל "זינזנות" .
בשעה שש לערך הגיע קצין משטרה שהתברר בהמשך שהוא מפקד משטרת חדרה ודרש בצורה תוקפנית ובאיומים בוטים לסלק את "הטנק" מכיוון שהוא מערר בהלה בקרב האזרחים בזמן מלחמה, ודרש מהנהג להתחיל לזוז – שאם לא כן, ייעצר.
איל התווכח אתו ואמר לו שיפנה אליו כי הוא "המפקד שלו" (מג"ד או לא מג"ד…).
רמת התוקפנות עלתה, (בינתיים מילולית) כלפי הנהג. שמי, בעל הבית, פנה אל הנהג ואמר לו שייכנס אליו הביתה – ובתגובה כשישה עד שמונה שוטרים התנפלו עליו, אחזו בו בכוח וניסו "לזרוק" אותו לזינזנה. שמי התפתל ונכנס לפאניקה קשה וניסה להסביר את מצבו, אך ללא הואיל. הכניסו אתו לזינזנה שכל החלונות שלה נעולים.
בינתיים, קובי סיון שהגיע באותו רגע, עמד לידי וצילם את ההתרחשות. להזכיר – עמדנו בקצה חניית הבית ליד הרחוב. מפקד התחנה פלט לעברו "תפסיק לצלם" ודחף אותו בפראות בפניו, הטיח אותו על המדרכה על גבו למרחק של שניים-שלושה מטרים.
ועכשיו ל"חטאי" – עמדתי ליד קובי כשדחפו אותו ואמרתי לדוחף "השתגעת, אתה דוחף אדם בין למעלה משבעים". בתגובה התקרב אלי שוטר נוסף, ודחף אותי (לא נורא) "זוז אחורה!" הרמתי את האצבע המורה ואמרתי לו "אני בן 77 (לפעמים מותר להשתמש בגיל) ושלו תעז לגעת בי", מבלי שהתנגדתי הגיע שוטר נוסף והסיפור חזר על עצמו.
בינתיים זרקו גם את קובי סיון לזינזנה.
לאחר השוטר השני, התנפלו עליי כמה שוטרים ודחפו אותי גם כן לזינזנה, תוך כדי, אחד השוטרים צועק (למען הפרוטוקול) "הוא תקף את מפקד התחנה".
בתוך הזינזנה, ללא חלונות פתוחים, כשהאוויר דחוס יושבים שלושה "פושעים כבדים" לוחמי כיפור 73 כששמי מתחנן בבכי נורא שיתנו לו אוויר – ואין שומע. לקח זמן עד שפתחו במקצת את החלונות המסורגים. ביקשו ממני להזדהות, סירבתי, עד אשר יתנו לו לצאת.
רק לאחר כרבע שעה של צעקות, בכי ותחנונים ולאחר שקובי הציג את עצמו כפרופסור לרפואה ושהם מסכנים את חייו נאות מישהו לאפשר לשמי לצאת לרגע.
משם נלקחנו למשטרת חדרה ושם נפגשנו עם עורכת הדין הנחמדה של "מערך העצורים", ואז גם התבררו לנו ה"האשמות" – שמי הואשם בתקיפת שוטר, התנגדות למעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, קובי בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ואני בתקיפת שוטר (חכו, הפירוט היה חמור יותר).
בקיצור – משכו יפה את הזמן (בכל זאת, צריך זמן לבנות "סיפור טוב").
רק בחצות לערך הוכנסתי לחקירה שכללה לקיחת טביעת אצבעות (לקח לי עשר דקות לקרצף את הצבע השחור מהידיים) צילומי חזית ופרופיל, למרות שטענתי שהפרופיל שלי הוא משהו להתפאר בו.
בחקירה התבררה האשמה במלואה – תקיפת את מפקד התחנה באגרופים בגבו. אני מודה שהתחלתי לצחוק.
מסרתי את גרסתי כפי שסיפרתי לעיל, ולאחר מכן הוצג לי סרטון (באיכות טובה) שצילמה המשטרה ומאשר "אחד לאחד" את מה שאמרתי, כולל המילים שנאמרו. לאחר מכן הוכנסתי אל תא מעצר של שני מטרים על מטר וחצי שבו ישבו עשרה אנשים נוספים ביניהם אמיר השכל, שועל מעצרים ותיק.
בזמן שישבנו בתא הצפוף שמענו על ההתקפה האירנית הממשמשת ובאה, כששאלתי את השוטרים מעבר לדלת, "מה קורה עם הפרסים" הם לא הבינו, לקח להם זמן לקשר בין אירנים לפרסים.
במשך כל השעות הללו שמרתי על מצב רוח מבודח, התבדחתי עם כולם, הרוב יש לציין אהבו אבל כמובן שתמיד יש כמה "בולדוגים" חמורי סבר שלא ידעו איך לאכול אותי.
או כפי שמסרה עורכת הדין, אושרת היקרה לחתני ובני שהמתינו בחוץ – "הוא מתלוצץ עם שוביו".
בשעה שתיים בלילה שוחררנו לחופשי, מהשער האחורי כמובן שחס וחלילה לא נחגוג את שחרורנו עם המוחים בשער התחנה ונאלצנו לעשות מעקף של ק"מ לערך עד לשם.
נראה היה לטמבלים האלו שבכך ישפילו אותנו ו/או ישברו אותנו.
לסיכום – צריך הרבה יותר בכדי למחוק את החיוך מפניי.
באהבה לכל חבריי –
אליעזר.
תיעוד האלימות של משטרת חדרה – קיסריה 13.4.2024
הדיווח של עורכות הדין אושרת קירמה וגבי לסקי בפתח משטרת חדרה
>> לחצו כאן לצפייה בסיפורו האישי של אליעזר בריליאנט במלחמת יום הכיפורים
