Tag: מחאה בקיסריה

יום לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התכנסנו לטקס מיוחד לזכרם של למעלה מ-1,500 הרוגים ונרצחים בהתקפת הטרור הנפשעת של 7.10.2023. את הטקס ערכנו בחצר האחורית של בית האשם בקיסריה – והדברים הנוקבים והכואבים שנאמרו במהלכו הדהדו בעוצמה למרחקים ונשמעו היטב.

אלפי המשתתפים הגיעו לשטח בחולות קיסריה שבו נערך הטקס כשהם נושאים 1,500 לפידי אור. הטקס נפתח בהשמעת הקלטות מצמררות בזמן-אמת של זעקות האזרחים בעוטף עזה לעזרה – שבוששה להגיע. לאחר מכן הדגל שהתנוסס מעל הטנק שלנו הורד לחצי התורן בידי האם והבת השכולה יעל אלון, והוקרא נוסח מיוחד של "יזכור" בידי השחקן דרור קרן. הטקס נכתב ונבנה ביחד עם חברנו, היוצר והבמאי בני ברבש, שגם הנחה אותו. בארגון הטקס סייעו והיו שותפים חברינו הפעילים ממוקד ההפגנות בקיסריה.

קיסריה
"אתה הראש, אתה אשם"
טקס הזכרון והפגנת זעם בהובלת מוקד קיסריה ולוחמי כיפור
—
צילום: יונתן פרי pic.twitter.com/EEbxobk5XB

— Or-ly Barlev 🎗 אור-לי ברלב (@orlybarlev) May 11, 2024

(צילום רחפן: יונתן פרי)

בטקס נאמו מעל הטנק שלנו –

יעל אלון, ששכלה את אביה, יצחק בר שדה קלרפלד ז"ל במלחמת יום הכיפורים ואת בנה, סגן דור שדה ז"ל, בקרב לטיהור כפר עזה ממחבלים.

יעקב גודו, ששכל את בנו תום ז"ל שנרצח בביתו בכיסופים כשהוא מגונן על משפחתו בעת שהסתגרו בממ"ד.

ערן ליטמן, שבתו אוריה ז"ל נרצחה בעת שניסתה להימלט ממחבלים במסיבת "נובה" בחניון רעים.

סא"ל במיל' איל יפה, ממובילי קבוצת "לוחמי כיפור 73'".

צפו בנאומים שנישאו מעל הטנק במהלך הטקס:

(צילום הנאומים: בני משי)

תפילת "יזכור" שהוקרנה בטקס (מקריא: דרור קרן)

אנחנו מבקשים להודות לכל האנשים הטובים שתרמו וסייעו לקיומו של הטקס, בהם תושבי קיסריה הרבים, הנגנים, הצלמים וחברינו בקיבוץ שדות-ים.

רגע לפני יום הזיכרון אנחנו מחבקים את משפחות הנרצחים והנופלים ומשתתפים בכאבן העמוק. אנחנו מכירים את האובדן הקשה מקרוב – איבדנו בני משפחה, חברים, אחים, בשדות הקרב והתופת של 1973, ואנחנו כואבים את לכתם מדי יום, מדי שעה.

נמשיך להילחם על דמותה של הדמוקרטיה במדינת ישראל. זה הציווי של הנופלים עבורנו. נזכור אותם לעד, ולעולם לא נוותר.

נראה שאיש לא נשאר אדיש לעדויות הקשות של שניים מחברינו לקבוצת לוחמי כיפור 73' – אל"מ במיל' שמי עטר ורינה וקסמן בעקבות האלימות המשטרתית כלפי מפגינים בקיסריה.

בדיון מיוחד בוועדה לביטחון לאומי בכנסת סיפרו שמי ורינה על האלימות הקשה שהופנתה כלפיהם בהפגנות בקיסריה מצדם של קצינים ושוטרים במשטרת חדרה.

שמי, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים, סיפר בגילוי לב על הסיוטים שבהם מופיע מפקד משטרת חדרה, סנ"צ עמית פולק, שנקט כלפיו באלימות קשה ואף הגיע לבלוש בסביבת הבית שלו יומיים לאחר אותה תקרית אלימה בקיסריה.

רינה, שעדיין סובלת מההשלכות של האלימות המשטרתית, הגיעה לדיון ישובה על כסא גלגלים, וסיפרה בדמעות כיצד הושפלה במעצר שבו שהתה במשטרת חדרה.

צפו בעדויות המלאות של שמי ושל רינה – הן חזקות יותר מכל המילים:

"שבעה לוחמי יס"מ הסתערו עליי כאילו אני חייל נוח'בה"-אל"מ מיל' שמי עטר, הלום קרב ממלחמת יום כיפור, בעדות על התנהלות המשטרה בהפגנות בקיסריה:"הטראומה הזו קשה לי יותר מטראומת הפציעה בשדה הקרב".
צפו בעדות המלאה. pic.twitter.com/sBhjxCoSz9

— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024

"ארבעה שוטרים לקחו אותי והטיחו אותי ליד הזינזאנה"-רינה נגדה וקסמן ,שנפצעה בהפגנה בקיסריה, מספרת על התנהלות המשטרה.
צפו בעדות המלאה בוועדה לביטחון לאומי. pic.twitter.com/M5vgSmhmri

— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 7, 2024

(העדויות לקוחות מתוך חשבון הטוויטר של ערוץ הכנסת)

אנחנו, לוחמי כיפור, מחבקים את רינה ואת שמי, מצדיעים להם על אומץ הלב האזרחי ועל החשיפה האישית, ומתחייבים לעמוד לצדם בהמשך המאבק על הדמוקרטיה ועל צביונה של מדינת ישראל. איש לא יפחיד אותנו.

אחרי המחדל הנוראי של 7.10 – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יהיה השנה כבד מנשוא. אלפי משפחות בישראל הצטרפו השנה למעגל השכול הנורא, תחת הנהגתו הכושלת והפושעת של האשם מקיסריה. אנחנו נציין את יום הזיכרון מול בית האשם בקיסריה ב-11.5.24 תחת הכותרת "אתה הראש אתה אשם".

זה לוח הזמנים המתוכנן לאירוע:

18:30 התכנסות בראלי
19:00 תחילת הטקס
20:00 הפגנת זעם

אנחנו, שאיבדנו אלפים מחברינו בשדות הקרב בחזית הסורית והמצרית ב-1973, מכירים מקרוב את כאב האובדן, את החלל הנורא שהותירו הנופלים, את צערן של המשפחות, את כאבם של מי שיצאו מצולקים בגוף ובנפש מהתופת.

לא ניתן למי שהביא את המדינה האהובה שלנו לאסון מחריד שכזה להימלט מכובד האחריות למחיר הנורא שכולנו שילמנו באותו יום שחור ומאז אותו יום במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

הטקס יהיה פתוח לקהל הרחב.

לעוד פרטים על הטקס אתם מוזמנים לעקוב כאן באתר ובערוצי העדכונים שלנו –

התחברות לקבוצת הוואטסאפ שלנו

קליק לעמוד הפייסבוק שלנו

קליק לפרופיל שלנו ברשת X (טוויטר)

חברתנו רינה וקסמן, תא"ל במילואים נחמיה דגן, וקטי בר – צפו בקטעים מתוך הנאומים סמוך לבית האשם בהפגנה השבועית בקיסריה, 27.4.2024

חברנו אליעזר בריליאנט נעצר באלימות ב-13 באפריל מול ביתו של חברנו שמי עטר בקיסריה. שמי, שלחם לצדנו במלחמת יום הכיפורים ונותר מצולק בגופו ובנפשו, נעצר תוך הפעלת אלימות קשה. אליעזר מחה על התנהגותם האלימה של השוטרים – ואז הושלך לזינזנה בעצמו.
זוהי עדותו של אליעזר, שעות ספורות לאחר ששוחרר ממעצר בעזרת עורכות הדין גבי לסקי ואושרת קירמה ממערך העצורים.

תיעוד האלימות של משטרת חדרה – קיסריה 13.4.2024

בוקר טוב לכל המתעניינים, ותודה לכולכם.
להלן דיווח מלא ככל האפשר של אירועי אתמול.
הטנק חנה בחניה פרטית בביתו של בחור, לוחם יום כיפור אל"מ בשריון בעברו, פצוע מלחמה ובעיקר הלום קרב הנמצא בטיפול נפשי ותרופתי עד היום ואליו עוד נחזור.
הערה: הפרטים גלויים על ידו.
בחמש וחצי התחילו להתאסף מול הבית עשרות שוטרים ניידות כולל "זינזנות" .
בשעה שש לערך הגיע קצין משטרה שהתברר בהמשך שהוא מפקד משטרת חדרה ודרש בצורה תוקפנית ובאיומים בוטים לסלק את "הטנק" מכיוון שהוא מערר בהלה בקרב האזרחים בזמן מלחמה, ודרש מהנהג להתחיל לזוז – שאם לא כן, ייעצר.
איל התווכח אתו ואמר לו שיפנה אליו כי הוא "המפקד שלו" (מג"ד או לא מג"ד…).
רמת התוקפנות עלתה, (בינתיים מילולית) כלפי הנהג. שמי, בעל הבית, פנה אל הנהג ואמר לו שייכנס אליו הביתה – ובתגובה כשישה עד שמונה שוטרים התנפלו עליו, אחזו בו בכוח וניסו "לזרוק" אותו לזינזנה. שמי התפתל ונכנס לפאניקה קשה וניסה להסביר את מצבו, אך ללא הואיל. הכניסו אתו לזינזנה שכל החלונות שלה נעולים.
בינתיים, קובי סיון שהגיע באותו רגע, עמד לידי וצילם את ההתרחשות. להזכיר – עמדנו בקצה חניית הבית ליד הרחוב. מפקד התחנה פלט לעברו "תפסיק לצלם" ודחף אותו בפראות בפניו, הטיח אותו על המדרכה על גבו למרחק של שניים-שלושה מטרים.
ועכשיו ל"חטאי" – עמדתי ליד קובי כשדחפו אותו ואמרתי לדוחף "השתגעת, אתה דוחף אדם בין למעלה משבעים". בתגובה התקרב אלי שוטר נוסף, ודחף אותי (לא נורא) "זוז אחורה!" הרמתי את האצבע המורה ואמרתי לו "אני בן 77 (לפעמים מותר להשתמש בגיל) ושלו תעז לגעת בי", מבלי שהתנגדתי הגיע שוטר נוסף והסיפור חזר על עצמו.
בינתיים זרקו גם את קובי סיון לזינזנה.
לאחר השוטר השני, התנפלו עליי כמה שוטרים ודחפו אותי גם כן לזינזנה, תוך כדי, אחד השוטרים צועק (למען הפרוטוקול) "הוא תקף את מפקד התחנה".
בתוך הזינזנה, ללא חלונות פתוחים, כשהאוויר דחוס יושבים שלושה "פושעים כבדים" לוחמי כיפור 73 כששמי מתחנן בבכי נורא שיתנו לו אוויר – ואין שומע. לקח זמן עד שפתחו במקצת את החלונות המסורגים. ביקשו ממני להזדהות, סירבתי, עד אשר יתנו לו לצאת.
רק לאחר כרבע שעה של צעקות, בכי ותחנונים ולאחר שקובי הציג את עצמו כפרופסור לרפואה ושהם מסכנים את חייו נאות מישהו לאפשר לשמי לצאת לרגע.
משם נלקחנו למשטרת חדרה ושם נפגשנו עם עורכת הדין הנחמדה של "מערך העצורים", ואז גם התבררו לנו ה"האשמות" – שמי הואשם בתקיפת שוטר, התנגדות למעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, קובי בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ואני בתקיפת שוטר (חכו, הפירוט היה חמור יותר).
בקיצור – משכו יפה את הזמן (בכל זאת, צריך זמן לבנות "סיפור טוב").
רק בחצות לערך הוכנסתי לחקירה שכללה לקיחת טביעת אצבעות (לקח לי עשר דקות לקרצף את הצבע השחור מהידיים) צילומי חזית ופרופיל, למרות שטענתי שהפרופיל שלי הוא משהו להתפאר בו.
בחקירה התבררה האשמה במלואה – תקיפת את מפקד התחנה באגרופים בגבו. אני מודה שהתחלתי לצחוק.
מסרתי את גרסתי כפי שסיפרתי לעיל, ולאחר מכן הוצג לי סרטון (באיכות טובה) שצילמה המשטרה ומאשר "אחד לאחד" את מה שאמרתי, כולל המילים שנאמרו. לאחר מכן הוכנסתי אל תא מעצר של שני מטרים על מטר וחצי שבו ישבו עשרה אנשים נוספים ביניהם אמיר השכל, שועל מעצרים ותיק.
בזמן שישבנו בתא הצפוף שמענו על ההתקפה האירנית הממשמשת ובאה, כששאלתי את השוטרים מעבר לדלת, "מה קורה עם הפרסים" הם לא הבינו, לקח להם זמן לקשר בין אירנים לפרסים.
במשך כל השעות הללו שמרתי על מצב רוח מבודח, התבדחתי עם כולם, הרוב יש לציין אהבו אבל כמובן שתמיד יש כמה "בולדוגים" חמורי סבר שלא ידעו איך לאכול אותי.
או כפי שמסרה עורכת הדין, אושרת היקרה לחתני ובני שהמתינו בחוץ – "הוא מתלוצץ עם שוביו".
בשעה שתיים בלילה שוחררנו לחופשי, מהשער האחורי כמובן שחס וחלילה לא נחגוג את שחרורנו עם המוחים בשער התחנה ונאלצנו לעשות מעקף של ק"מ לערך עד לשם.
נראה היה לטמבלים האלו שבכך ישפילו אותנו ו/או ישברו אותנו.

לסיכום – צריך הרבה יותר בכדי למחוק את החיוך מפניי.

באהבה לכל חבריי –
אליעזר.

תיעוד האלימות של משטרת חדרה – קיסריה 13.4.2024

הדיווח של עורכות הדין אושרת קירמה וגבי לסקי בפתח משטרת חדרה

>> לחצו כאן לצפייה בסיפורו האישי של אליעזר בריליאנט במלחמת יום הכיפורים

אלימות קשה, ביזוי, השפלה, פגיעה פיזית ונפשית – אנחנו, לוחמי כיפור 73', מזועזעים וזועמים ממה שחוללו שוטרי משטרת ישראל, בהם קצינים בכירים, לחברתנו רינה וקסמן במשך יממה של מעצר.

רינה, שמלווה את הקבוצה שלנו בשנה האחרונה במסירות ובנדיבות אין-קץ, נעצרה תוך הפעלת אלימות קשה בידי קצינים ושוטרים במהלך הפגנה ליד בית האשם בקיסריה בשבת 6 באפריל. היא הותקפה באלימות קשה בעת המעצר, ובמהלך שהותה בתחנת חדרה ובהמתנה לדיון במעצרה חוותה יחס משפיל ומזלזל, הטרדות מיניות מצד שוטרת שליוותה אותה, והוחזקה בתנאים שבהם לא אמור להיות מוחזק אדם. בין היתר, נמנעה ממנה גישה לשירותים לזמן ארוך, היא הוחזקה בתא שרצפתו מוצפת במים, והופעלה כלפיה אלימות מילולית קשה.

רינה מתארת את רגעי המעצר שלה בקיסריה: "חטפתי סטירות מקצין משטרה בכיר. מייד לאחר מכן הלכתי אחורה וחיפשתי עזרה בשביל יולנדה יבור שקפצה אל גוב האריות כדי להציל אותי והותקפה גם היא באלימות בידי השוטרים. כשהרגשתי שסוגרים עליי, פשוט ניגשתי לאיש זר, ביקשתי שיחבק אותי, שישמור עליי מהשוטרים. אנשים טובים התעמתו עם השוטרים, בשבילי.

חברנו איציק פז אמר להם שאני הבת שלו, אישה טובה אחרת חיבקה אותי, אחזה בי, ונפלה ארצה, יחד אתי, כדי לא לתת להם לקחת אותי. אבל הם לקחו אותי. כל חטאי בשלב זה היה ששאלתי אותם מדוע אני צריכה להזדהות אחרי שהותקפתי לעיני כל בידי שוטרים. הוטחתי לכביש ליד הניידת, הודיעו לי שאני עצורה כי סירבתי להזדהות. נאזקתי.

המתנו בניידת כחצי שעה עד שהשוטרים קיבלו אישור לנסוע לתחנת המשטרה. בכל אותו זמן התחננתי ללכת לשירותים – ולא נעניתי. הלחץ והפחד עשו את שלהם. הושפלתי בידי מי שאמורים לשמור עליי כאזרחית".

האלימות הקשה והיחס המבזה נמשכו גם במהלך החקירה ובשעות המעצר הארוכות. בין היתר, רינה נאלצה להתחנן במשך זמן רב כדי לקבל נייר טואלט. נראה כי משטרת חדרה ומפקדי מחוז חוף עשו מאמצים על מנת להשפיל אותה במהלך היממה שבהן הוחזקה במעצר.

רינה מספרת: "בשעות הבוקר של יום ראשון שתי נשים צעירות הסיעו אותי מתחנת חדרה לביהמ"ש, אזוקה בידיים וברגליים. כשהגענו לשם, אחת מהן התחילה להתבדח עם אנשי שב"ס שהיא הביאה 'סחורה חדשה', נקבה בשמותיהם של אנשי הצוות של שב"ס ועודדה אותם 'לטפל בי' תוך רמיזה בתנועות ידיים שהתפרשו בצורה מינית ואלימה".

תיעוד המעצר האלים של רינה כפי שהועלה לפייסבוק. צילום: אלון בנקי

בסופה של יממה מלאה בהשפלות ואלימות, ובתום דיון בערר על המעצר מול שופט מחוזי בחיפה – רינה שוחררה לביתה, ונאסר עליה להגיע לקיסריה למשך שבועיים. על ההשפלה והביזוי שעברה אנחנו לא נעבור לסדר היום. זו הבטחה.

מסכת הפגיעות השיטתית שעברה אזרחית שומרת חוק מן השורה צריכה להדיר שינה מעיניו של כל אזרחי בישראל – אלה פניה החדשות של משטרת ישראל שחלק מאנשיה איבדו כיוון ודרך ונדמה שעושים תחרות חנופה לשר העבריין הסדרתי תומך הטרור המורשע איתמר בן-גביר.

אנחנו מחבקים את רינה ומחזקים אותה ואת כל החברות והחברים שלוחמים על דמותה של המדינה האהובה שלנו. בדיוק כפי שבלמנו בגופנו ובכוחותינו הדלים את הצבאות הסורים והמצרים ב-1973 – אנחנו נחושים להילחם גם כעת.

זו מלחמה על הבית – ואין לנו ברירה אלא לנצח.